עיתון הפלס מפרסם כי תכנית לימודים חדשה המוחדרת בחשאי למסגרות חינוך חרדיות, מבקשת לשלב את מוסדות החינוך החרדיים במיזם שנועד "לחינוך שותפות ודמוקרטיה בישראל".

לדברי העיתון, "תוכנית הלימודים החדשה הוצגה במסגרת "הכנס לחינוך שותפות ודמוקרטיה בישראל", שהתקיים בשבוע שעבר בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה ע"י "פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך". בכינוס הכריז נשיא המדינה ראובן ריבלין, כי התוכנית החדשה הולמת את יוזמתו ל"סדר ישראלי חדש" של "ישראליות משותפת"

כנס דב לאוטמן התמקד הפעם באתגרים העומדים בפני גופי החינוך בישראל "בבואם לקדם שינוי במדיניות החינוך לשותפות ודמוקרטיה". במסגרת הכנס התקיים בין השאר דיון בנושא "גיבוש דרכי פעולה ליצירת שפה ללימודי דמוקרטיה בחברה החרדית".

המילים "יצירת שפה ללימודי דמוקרטיה" מלמדות על הרעיון המרכזי שעומד בבסיס הכינוס הנוכחי למדיניות החינוך, לפיו ניתן יהיה להחדיר לימודי דמוקרטיה לחינוך החרדי, רק באמצעות שפה וסגנון שונה שיובילו לאותה מטרה: חיבור והתקרבות בין חלקי החברה הישראלית.

בכינוס התקיים פאנל של דוברים מהציבור החרדי שכותרתו "השיח החדש בחברה החרדית". אחד הדוברים היה רב שכונה מירושלים, שעליו הוטל לחבר את תוכנית הלימודים החדשה לחינוך החרדי תוך מימוש האתגר של "יצירת שפה ללימודי דמוקרטיה בחברה החרדית", כאשר המונח החליפי שנקבע היה "תורת ההליכות". (הדובר הוצג כמי שחיבר ספר בשם… "יסודות הליכות השולחן ערוך החמישי").

בדבריו אמר: "זהו כנס שהכינו אותו בצורה מאד משמעותית, ואחד מהפירות של ההכנה היא יוזמה של אחד מהמכונים הידועים והמשובחים לשיח בין עולמות, בין קבוצה של רבנים בכירה, חרדית, לבין אנשים שאמונים על ערכי דמוקרטיה".

בהמשך הסביר כי המונח "דמוקרטיה" כמות שהוא מעורר התנגדות בחינוך החרדי ועל כן עדיף להנחיל את ערכי השותפות והלכידות החברתית בצורה אחרת, כמקצוע בשם "הליכות".

"כשרוצים למשל לתת לדגים את האוכל שהם אוהבים, לא ניתן להם מה שאנחנו אוהבים, אלא נלמד מה הם אוהבים לאכול", אמר. "גשר לא בונים כשכל אחד מתבצר בעמדותיו. אני אישית כבר 30 שנה עסוק בחשיבה בפיצוח הנוסחה המתאימה. השיח יכול להתקיים, ואנחנו רוצים את מבחן התוצאה, שכל האזרחים יחיו יחד בשותפות אמיתית. תנו לנו את הדרך לעשות את זה בכלים שלנו".

בקבוצת ההיגוי שהכינה את התשתית לתכנית החדשה, השתתפו כמה מראשי הארגון 'אגודה אחת' שנודע כגוף שפועל בדרכים שונות לעידוד וגיבוי תהליכים של שינוי פני החברה החרדית. ראשי הארגון הציגו עצמם בעבר בעתון 'מקור ראשון' כמי שמובילים "חשיבה אידאולוגית מחודשת במגזר החרדי" כאשר מטרתם "לפתוח את המגזר לכיווני חשיבה חדשים", כשהם מותחים ביקורת על העיסוק החרדי בבניית חומות התבדלות בינו לבין החברה הכללית.

קבוצת ההיגוי עסקה בדיון משותף אודות הדרכים למציאת "חיבורים" בין קצוות שונים, כמו "אברכים מול אנשי אקדמיה, מודרניים מול אנשי היישוב הישן". הדו"ח מציין כי גיוון זה היה חלק עיקרי באג'נדה של ועדת ההיגוי והמנחים "והתגלה כהזדמנות מפתיעה, מרתקת ומרגשת".

קבוצת ההיגוי עסקה בנעשה בתוככי הציבור החרדי לגווניו, כאשר המטרה היא "לפתח דיאלוג פנים-חרדי וחוץ- חרדי", זאת, כאמור, לצורך ההתמודדות עם המציאות המשתנה ומול ההוויה הישראלית העכשווית.

לשם כך המליצה קבוצת ההיגוי "למצוא שפה תורנית חרדית שתאפשר התמודדות טובה יותר מול האתגרים החברתיים, הן הפנים- חרדיים והן החוץ- חרדיים".

בין הפרויקטים המוצעים, כתיבת סדרת ספרים של "קיצור הליכות חברה", שתתבסס על מקורות תורניים שיציגו את התזה שהתגבשה בקבוצת ההיגוי, כשהמטרה היא להציע "דרכים מיטביות לניהול קונפליקטים" ולהדגיש את "קיומה של השונות בבסיס בריאת האדם והיחס התורני הנדרש כלפי זהויות שונות".

כאן פונה הדו"ח למסקנות מעשיות הנוגעת לחינוך החרדי. "התהליך של שינוי חברתי חייב להיעשות לאורך ולרוחב – מן המנהיגות ועד לגיל הרך; בפריפריה ובמרכז", ציינה קבוצת ההיגוי החינוכית, ועל כן "יש ליצור תכניות לימודים להקניית הידע בכל מערכות החינוך… מדובר בערכים רבים לתלמידי ותלמידות מוסדות החינוך החרדיים שיהוו בסיס ידע ללמידה והטמעה של 'תורת ההליכות'".

כאן מומלץ לשלב בחינוך החרדי את המודל של תכנית "כישורי חיים" המופעלת בחינוך הכללי ע"י השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) המשמש כאגף במינהל הפדגוגי במשרד החינוך. השימוש באגף שפ"י, המעניק שירותים פסיכולוגיים ושירותי ייעוץ חינוכי למוסדות החינוך הכלליים, ייעשה כאן בהתוויית תוכנית חדשה למערכת החינוך החרדית שתיקרא "כישורי חיים" חרדי לגיל הרך – "בדגש על דיאלוג, הקשבה" וכמובן, "קבלת השונה" – מושג מכובס ידוע שנכתב בצורה כוללנית ונועד בסופו של יום להכשרת אותו "דיאלוג חוץ- חרדי" שהוזכר בתחילת הדו"ח.

ע"פ ההמלצות, "יוקם צוות בין- תחומי (גננות, יועצות, רבנים, הורים). הצוות יבנה תכנית לימוד (בדומה לתכנית 'כישורי חיים'), בדגש על קבלת השונה, ביטול דעות קדומות, היכרות והתעניינות".

וכאן חושף הדו"ח כי הרפורמה הזו כבר זכתה לשיתוף פעולה מרשת חינוך חרדית לגיל הרך. "התכנית תוטמע בגנים של …. בידי יועצות בכירות מטעם שפ"י (במחלקה החרדית) ותהיה פיילוט להטמעת תכניות נוספות מסוג זה".